אתם משתמשים רבות במילה גיבוי. אז מה זה בעצם ? ובכן, מדובר במשיכת הנתונים שלכם אל מחוץ למחשב למקום בטוח כלשהוא, כדי שישמרו במקרה של קטסטרופה, וניתן יהא להחזירם אל המחשב.
קטסטרופה ? יש כל מיני: דיסק קשיח שמסיים את חייו (מה לעשות, הסתובב במשך 5 שנים 7,200 פעם בדקה, הלך המיסב ..), שיבוש בנתונים עקב הפסקת חשמל, גניבה של המחשב, והגרוע מכל: וירוס הכופר (עוד נגיע אליו).
| [אדם מול מסך המחשב, ביאושו תולש את שיער ראשו וצועק אימאל'ה, הוירוס אוכל את הנתונים]
לאן תמשכו את הנתונים ? להתקן חיצוני כגון דיסק-און-קי (נקרא לו מכאן ואילך: DOK), לדיסק חיצוני כלשהוא כגון דיסק USB, לענן (מה זה בכלל ?? טוב, אחר כך), או אל הגיבוי האוטומטי שלנו באופטימה.
בינתיים בואו ונקרא למקום הגיבוי בשם האחיד כונן היעד.
| [תמונה קטנה]
| [ענן ובתוכו מחשבים]
הנתונים: אלה הם הלקוחות, הטיפולים, הקבלות, הפגישות, הצילומים, המרשמים, וכל דבר שאתם המשתמשים כותבים מעת לעת.
שימו לב: מערכת העבודה שלכם עשויה מ-2 רכיבים: התוכנה (המנוע), אשר אינה משתנה מיום ליום,
והנתונים המשתנים ללא הרף. אתם מגבים בשוטף רק את הנתונים, ולא את התוכנה הסטטית. חבל על הזמן, מספיק לגבות אותה פעם אחת.
בדרך תשתמשו באחת מ-2 שיטות הגיבוי הנפוצות. הראשונה: גיבוי מלא (Full Backup), והשניה: גיבוי של השינויים והתוספות בלבד (יחסית לגיבוי הקודם), המכונה דלתא, או גיבוי אינקרמנטלי ("תוספתי"). ומי יסדר לכם את הגיבוי ? אנחנו, בית התוכנה, או טכנאי המחשבים שלכם. זה התפקיד שלנו. דברו איתנו על זה, הגיבוי לא ירוץ בלילות מטעם עצמו …
גיבוי מלא: אתם מעתיקים את כל מחסן הנתונים כפי שהוא אל כונן היעד. בטח תחשבו באופן טבעי כי מדובר בהליך מסורבל וכבד, שכן משך הגיבוי ארוך ונפחו גדול. והמשמעות: נשארים לחכות בתום יום העבודה עד גמר הגיבוי. נכון, זה נכון, ולא כל כך כיף. עכשיו: אם תבצעו מדי יום גיבוי מלא, אז תדרסו את הגיבוי שביצעתם אתמול, וזה לא טוב ! למה זה בכלל חשוב ? כי ביום הדין יהיה לכם על גבי כונן היעד רק גיבוי אחד. ואם הגיבוי האחד המסכן מקולקל ? תאכלו את הכובע. אז מה עושים ? בונים מראש על כונן היעד מספר ספריות, נגיד: 7, בהתאם למספר ימי השבוע, ומכוונים את הגיבוי היומי אל תוך הספריה המתאימה, כך שביום א' הגיבוי יזרום לספריה 1, ביום ב' ל-2, וכן הלאה. כך תגדילו את מספר הגיבויים ותצמצמו את הסיכון.
ואם כונן היעד מתקלקל ? אהה, הלך הכל ! טוב, אז תחזיקו אצלכם מספר כונני יעד, נניח – ארבעה, ותקדישו לכל שבוע בחודש (יש ארבעה כאלה) כונן יעד נפרד. אחד התקלקל או אבד ? לא נורא, נותרו שלשה. אגב: DOK הוא התקן פופולרי וזול – תשעה עשר ₪ היחידה. אתם יכולים להרשות לעצמכם לרכוש ארבעה כאלה, לא ?
| [תמונה קטנה]
| [4 דיסק און קי]
גיבוי דלתא: יתרונו היחסי הוא משכו הקצר. תצטרכו להקדיש לו 3 דקות בסיום העבודה, ומיד עפים הביתה. אבל יש גם חסרונות שתיכף תשמעו אודותיהם.
העיקרון: בפעם הראשונה תגבו את כל מה שיש. כלומר: את הבסיס, ובהמשך, מדי יום – רק את מה שהתווסף (הדלתא).
אז מה יכול להיות חיסרון ? התחזוקה. יש לתחזק היטב את כונן היעד, להעניק לו חיים ארוכים במיוחד ולשמור עליו בכפפות של משי. תארו לעצמכם שאת הבסיס גיביתם לפני 3 שנים, ומאז גיביתם עוד אלף תוספות. מה יקרה ביום הדין אם הבסיס מקולקל/משובש ? או שבכלל איננו, כי החלפתם את ה-DOK כבר מספר פעמים, או שחלק מהתוספות הלכו לאיבוד ? נכון – הכל נדפק, אין גיבוי. תאמינו לנו שאנחנו המקצוענים רואים את זה מדי יום. המשתמש התמים מריץ בסוף היום את הגיבוי, והוא המאושר באדם. שואלים אותו: יש גיבוי ? והוא: בטח !
ובכלל: איך מחזירים גיבוי דלתא ? את זה עושה תוכנה מיוחדת. היא שואבת מכונן הגיבוי את הבסיס, ומוסיפה אליו את כל התוספות בזו אחר זו. כך בסיס הנתונים נבנה מחדש עד שהוא מושלם במלואו.
| [תמונה]
| [הרופא המאושר לאחר סיום הגיבוי בערב]
סוף יום העבודה, אתם מתים מעייפות, אבל אין ברירה. מתכוונים לבצע גיבוי דלתא קצר, אבל המחשב עושה מה שהוא רוצה: גיבוי מלא. למה זה קורה ?
הנתונים שלכם נמצאים בהרבה קבצים פיזיים או בקובץ פיזי אחד ? (באופטימה, לדוגמה, הנתונים נמצאים בקובץ פיזי אחד בלבד). אם קיימים קבצים פיזיים רבים, יגובו רק אלה שהשתנו. אבל כאשר הנתונים מרוכזים כולם בקובץ אחד, קובץ זה יגובה תמיד כולו, כי לעולם יחולו בו שינויי תאריך, והוא גדל ללא הרף לאחר כל פרט חדש שנוסף לתוכו.